על ידי גיא יונה » ה' מאי 13, 2004 1:30 pm
שלום רב,
תלמי - התרגום של אורכי הגל לצבעים נכון ומדוייק. רק אעיר כי בין הספרים השונים קיימת אי-התאמה בחלוקה של אורכי הגל לצבעים, הנעה עד 40nm הבדל לעיתים, וגם במספר הצבעים אותם מחלקים (לפעמים מחלקים את הסגול לסגול ואינדיגו). אמנם הבליעה של אור סגול בכלורופילים היא טובה מאוד, אך מקורות האור המלאכותיים הנפוצים פולטים אור בעוצמה נמוכה יחסית באורכי גל אלו (שים לב שאין תאורה סגולה כמעט, והיא לרוב חלשה). יצרני מערכות תאורה לחממות ומתקנים הידרופוניים למיניהם משתדלים ככל יכלתם להגדיל את החלק היחסי של האור הסגול-כחול בנורות שהם מייצרים.
לשאלתך השניה, ההסבר אינו מסובך:
תחומי קרינה שונים נבלעים באופים שונים. אדון רק בתחומי הקרינה הרלוונטיים:
האנרגיה הדרושה ליינון (יינון - "הוצאת" אלקטרון מאטום או מולקולה) רוב האטומים ומולקולות רבות היא בסדר גודל של 10eV, המתאימה לקרינה אולטרה-סגולה באורכי גל של כ-150nm. זוהי קרינה הנחשבת "מייננת", וכמובן קרינה באורכי גל קצרים יותר, מסוגלת ליינן אטומים, לפעמים אף מספר פעמים.
תחומי האור הנראה משפיעים בעיקר על מעברי אלקטרונים בין רמות אנרגיה שונות. לתהליך זה אין השפעה רבה על הנעשה בגוף האדם. במולקולות המרכיבות אותנו יש הרבה רמות אנרגיה ולכן אור נראה נבלע בנו די טוב. ניתן לשים לב שאנו לא בולעים אור אדום כ"כ טוב (הוא לא מתאים לרוב המעברים בין רמות האנרגיה), ולכן אנו שקופים במקצת למעבר של אור אדום חזק.
קרינת האינפרא-אדום מתאימה באנרגיה שלה להבדל בין המצבים הקוונטיים של תנודות המולקולות (ניתן לדמות את המולקולות למעין קפיצים זעירים, היכולים לרטוט רק באנרגיות מסויימות), ולכן תבלע ע"י המולקולות עצמן, ותתורגם לתוספת לאנרגיה הקינטית של המולקולות, כלומר לעליה בחום.
בברכה,
גיא יונה